מיכאל רייך - שירי חג ומועד

מיכאל רייך - שירי חג ומועד

הֵם נָטְרוּ וַיָּבוּזוּ לְךָ, גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם / כִּי בְּרִפְיוֹן לֵב חַסְתָּ עַל הָעַם / מָחוּ דִּמְעָה מִזִּכְרוֹן לֵיל הֶרֶג וּשְׁכוֹל

גְּדַלְיָהוּ

"וַיִּשְׁמְעוּ כָּל שָׂרֵי הַחֲיָלִים, כִּי הִפְקִיד מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת גְּדַלְיָהוּ
וַיָּבוֹאוּ אֶל גְּדַלְיָהוּ הַמִּצְפָּה... וַיִּשָׁבַע לָהֶם: שְׁבוּ בָאָרֶץ וְעִבְדוּ
אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל וְיִטַב לָכֶם. וַיְהִי בַּחוֹדֶשׁ הַשְּבִיעִי בָּא יִשְׁמָעֵאל
בֶּן נְתַנְיָה מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וַעֲשָׁרָה אֲנָשִׁים אִתּוֹ, וַיַּכּוּ אֶת גְּדַלְיָהוּ
וַיָּמֹת.
          (מלכים ב' כ"ה כ"ג-כ"ה)

הֵם נָטְרוּ וַיָּבוּזוּ לְךָ, גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם
כִּי בְּרִפְיוֹן לֵב חַסְתָּ עַל הָעַם
מָחוּ דִּמְעָה מִזִּכְרוֹן לֵיל הֶרֶג וּשְׁכוֹל
בְּעוֹד לְשׁוֹנָם מַלְעִיזָה, גְּרוֹנָם מְחָרֵף בְּקוֹל.
בְּעֵינַיִם כָּלוֹת חָזִיתָ אֵיךְ כַּשְׂדִּים וּמַלְכָּם
מְנַתְּצִים מִקְדָּשׁ עִיר שָׁלֵם, בְּהֵנֶף חַרְבָּם
בּוֹזְזִים כְּלֵי זָהָב ונְחֹשֶׁת כִּמְטוֹרָפִים
וְאֵין עוֹצֵר בַּעֲדָם, אֵין שְׁכִינָה, אֵין שְׂרָפִים.

וַיַּפְקֵדְךָ הַצּוֹרֵר עַל הָעַם הֶחָבוּל
לַעֲבֹד אֶת בָּבֶל בְּאֶתְנָן לא מָחוּל
עוֹד הָאָרֶץ בּוֹעֶרֶת, הַדָּם הַנִּגָּר חַם
עַל סוּסְךָ גָּמָאתָ אֶרֶץ אֶל דָּלַת הָעַם
אֶל כּוֹרְמִים וְיוֹגְבִים שְׁאֵרִית הַפְּלֵטָה
לְדַבֵּר עַל לִבָּם בְּבוֹא יְמֵי עֲלָטָה,
וַתִּשָּׁבַע אֶל אָזְנַיִם שְׁסוּעוֹת לֵאמֹר:
שַׁלְּמוּ אֶת הַמַּס, זְכוּ קוּרְטוֹב דְּרוֹר!

בְּהַקְשִׁיחַ גּוֹרַל גֶּבֶר, מִי יִתְנָחַם?
בִּנְבֹט זֶרַע מְרֵעִים, בִּפְרֹחַ שִׂנְאַת חִנָּם,
מִי יִטְהַר לְבָבוֹת, חַמְדָנוּתָם מִי יִגְרַע?
יָלוֹקוּ פִּצְעֵיהֶם אַךְ יִרְדְפוּ שְׂרָרָה!

וַיָּקָם שַׂר צְבָא יְהוּדָה, בַּעַל יִחוּס, רוֹדֵף כָּבוֹד -
יִשְׁמָעאֶל בֶּן נְתַנְיָה, אִישׁ מְזִמּוֹת וְסוֹד
קִנְאָתוֹ אוֹתְךָ שִׁחֲתָּה וַיּחַר אַפּוֹ
כִּי בִּמְלוּכָה חָפֵץ גְּאוֹן לְבָבוֹ
וַיַּעֲלוּ, הוּא וַאֲנָשָׁיו עִמּוֹ בֵּיתְךָ הַמִּצְפָּתָה
וַיַּכּוּךָ אֶל הָחֹמֶשׁ, אֵין נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר נִמְלָטָה
לא שָׁקַט יִשְׁמָעֵאל לא הִנִּיחַ חַרְבּוֹ
עַד נְפֹל אַחֲרוֹן שׁוֹמְרֶיךָ אֵי-שָׁם בַּמַּחֲבוֹא
כֹּה נָפַלְתָּ, גְּדַלְיָה
וַתִּפּוֹל עִמְךָ עֲטֶרֶת ראשׁ יְהוּדָה.

הָעֶרֶב רַד.
וַיַּעַל אִישׁ נָכְרִי לַמִּצְפֶה לְהַשְׁקִיף מֶרְחָקִים
וְהִנֵּה – הָאָרֶץ לוֹבֶשֶׁת שַׂק,
זוֹרָה עָפָר עַל ראשָׁהּ, בּוֹכָה תַּמְרוּרִים
מְאֵין יוֹגֵב בַּשָּׂדֶה, בְּנוּס אוֹלְמֵי אֲלוּמוֹת
שִׁמָּמוֹן אָתָא יְהוּדָה, רוּחוֹת נֶהִי מְשׁוֹטְטוֹת.

עַל כֵּן יִסְפְּדוּ יִשְׂרָאֵל מִדּוֹר לְדוֹר
לְהָגִיד דְּבַר גְּדַלְיָהוּ אִישׁ תָּמִים, אִישׁ טָהוֹר
וְגַם תַּעֲנִית עָשׂוּ חֻקַּם כְּמִצְוַת הַנָּבִיא
בִּפְקֹד יוֹם ג' אֶת הָחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי.

 

 

 

כִּסּוּפֵי הַיָּמִים בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל

הֶעָלִים נוֹשְׁרִים בַּסְּתָיו,
הַשֶּׁמֶשׁ הוֹלֶכֶת וּנְמוֹגָה
בְּסוֹף הַקַּיִץ.
הַתְּבוּאוֹת נֶעֱרְמוּ זֶה מִכְּבָר,
הַשָּׂדוֹת נֶחְרְשׁוּ
וְרֵיחוֹת הַשָּׂדֶה קְלוּשִׁים עַתָּה.
הַצִפּוֹרִים מְשַׁנּוֹת מַסְלוּלֵי מְעוּפָן,
גַּם הַמַּחֲשָׁבוֹת.
הִתְבּוֹנֵן בְּצַמְרוֹת הָעֵצִים
רְאֵה אֵיךְ מִשְׁתַּנֶּה גּוֹנָן,
רַק הָרוּחַ הַמִּתְחַזֶּקֶת
מֵבִיאָה בִּכְנָפֶיהָ בְּשׂוֹרוֹת חֲדָשׁוֹת
עַל יָמִים יְשָׁנִים –
רַבּוֹת תַּקְשִׁיב לָהֵן בְּהֶסַּח הַדַּעַת
אוֹ לא תַּקְשִׁיב לָהֵן כְּלָל,
וְכָל אֲשֶׁר יַגִּידוּ
כִּי נִכְסְפוּ אֵלֶיךָ,
עַל כֵּן נֶאֱסְפוּ וּבָאוּ.

 

 

 

סְלִיחוֹת

סְלַח לִי, אֱלֹהַי עַל גַּבְהוּת הַלֵּב
עַל הַעֲלָמַת עַיִן מִן הַדַּךְ הַמִּתְעַצֵּב
עַל לְזוּת שְׁפָתַיִם וְעַל רִפְיוֹן מַזְכֶּרֶת יְרוּשָׁלַיִם;
אָבִי, לֹא הִרְבֵּיתִּי לַחֲטֹא הַשָּׁנָה, גַּם לֹא בְּקוֹדַמְתָּהּ
אַךְ בְּחֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ הָאִישִׁי עָלָה פִּתְאֹם עַל דַּעְתִּי
שֶׁמָּא חָטָאתִי לְךָ בְּתָם-לֵבָב, מִבְּלִי יְדִיעָתִי
סְלַח לִי גַּם עַל זֹאת, אָבִי אַל נָא תִּתְעַלֵּם
מַה מְאֹד שָׁפְלָה רוּחִי, אָנָא רוֹמֵם,
אַל נָא תִּכְבַּד יַדְךָ, בְּחֶמְלָה תְּנַסֶּה
הַשַׁתָּא נִשְׁתַּדֵּל וַעֲשֹׂה נַעֲשֶׂה.

 

 

 

תְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר הַמְּיַחֶלֶת

"מִמַּה עָשׂוּי הַשּׁוֹפָר"? – שָׁאַל בִּלְחִישָׁה גִּידִי יְדִידִי הַטּוֹב
כְּדֶרֶךְ הַיְּלָדִים, לְאַחַר תְּקִיעַת שׁוֹפָר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת,
כְּסָבוּר הָיָה שֶׁחֹסְנוֹ וְיִחוּדוֹ – חַד הֵם,
"מִקֶּרֶן הַכֶּבֶשׂ" – הֵשִׁיב שַׁמָּשׁ בֵּית הַכְּנֶסֶת בְּעֵינַיִם אוֹרוֹת,
נִרְגָּשִׁים הָיִינוּ בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר וְהַלֵּב נִמְלָא חַג עַד לִבְלִי הָכִיל,
כְּשֶׁשָּׁבוּ הַמִּתְפַּלְּלִים מִבֵּית הַכְּנֶסֶת וּלְבוּשָׁם לָבָן
הֶאֱמַנְתִּי לְרֶגַע כִּי יִמָרְקוּ לָהֵם כָּל עֲווֹנוֹתֵיהֶם
אַחַר-כָּךְ יָצָאנוּ גִּידִי וַאֲנִי הַחוּצָה
נָשָׂאנוּ עֵינֵינוּ הַשָּׁמַיְמָה לִרְאֹת כֵּיצָד נִפְתָּחִים שַׁעֲרֵי הַשָּׁמַיִם
לִתְפִלּוֹתֵינוּ, הַשָּׁמַיִם הָיוּ כֵּהִים וּקְצַת מְעֻנָּנִים
וְחָבֵר אֶחָד הִסְבִּיר שֶׁצָּרִיךְ לְהֶעָזֵר בַּדִּמְיוֹן... הוּא צָדַק.
"צָרִיךְ דִּמְיוֹן וְאֱמוּנָה" – סִכֵּם גִּידִי הֶחָכָם שֶׁנּוֹעַד לִגְדוּלוֹת
אֲבָל הָיָה זֶה סִיּוּמוֹ שֶׁל הַחֵלֶק הַשָּׂמֵחַ בְּחַיֵּינוּ
וְאָנוּ לֹא יָדַעְנוּ - - -
הִתְגַּיַּסְנוּ וְלָחַמְנוּ בְּמִלְחֶמֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים
וּלְתַדְהֵמָתִי נֶעֱלַם גִּידִי בְּמִדְבָּר סִינָי וְלֹא שַׁב.
לְיָמִים אֶרְאֶה בְּעֵינֵי רוּחִי אֶת גִּידִי הַמַּלְאָךְ
מְפַלֵּס בְּשָׁמָיו דֶּרֶךְ מְנַחֶמֶת לְהַלֵּךְ בָּהּ כְּדֵי לְהָפִיס דַּעְתֵנוּ
וְנִמְחַל לוֹ עַל שֶׁנָּטַשׁ אוֹתָנוּ כֹּואֲבִים כָּל כָּךְ,
לִמְּדוּנִי כִּי אֶחָד מִטַּעֲמֵי הַתְּקִיעָה בַּשּׁוֹפָר הוּא
לְהַזְכִּירֵנוּ אוֹדוֹת תְּחִיַּת הַמֵּתִים, עַל כֵּן
מִהַרְתִּי לִרְכֹּשׁ לִי שׁוֹפָר נָאֶה
וּמִדֵּי שָׁנָה בְּיוֹם כִּפּוּר תּוֹקֵעַ אֲנִי בּוֹ תְּרוּעַת
תַּחֲנוּן לְגִידִי שֶׁיּוֹפִיעַ עַל מִפְתַּן בֵּיתִי, יְחַיֵּךְ בַּעֲנָוָה וְיֹאמַר:
"חַג שָׂמֵחַ. חָזַרְתִּי."

 

 

 

הַסֻּכָּה שֶׁלִּי

לְצַד הַבִּטָּחוֹן הַבְּסִיסִי
וּלְצַד שְׁאִיפָתוֹ לְעֹגֶן, לְשָׁרָשִׁים וּלְבַיִת -
קַיֶּמֶת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם
כְּמִיהָה בִּלְתִי בְּרוּרָה לְחֵרוּת וּמֶרְחָב מִיָּדִיִים,
לַחֲווֹת אֶת הָאֲרָעִי, הַסָּמוּךְ מְאֹד לַטֶּבַע, הַהַרְפַּתְקָן,
הַסְּפּוֹנְטָנִי לְלֹא פְּשָׁרוֹת; רָצוֹן עַז לְהִתְבּוֹנֵן מַעְלָה אֶל
הַשָּׁמַיִם הַכְּחֻלִים הַמְּצִיצִים מֵעַל לָרֹאשׁ
מִבַּעַד לִסְכָךְ עַנְפֵי הַדֶּקֶל הַיְּרֻקִים, כְּדֵי
שֶׁשּׁוּם גַּג לֹא יַפְרִיעַ לְאֱלֹהִים
לַגַּעַת בִּלְחָיֶיךָ בְּמַגָּע עָדִין,
לְהָאִיר וּלְהָעִיר,
לְלַטֵּף רֹאשְׁךָ אַבָּהִית- - -
זְכֹר אֶת הַמָּקוֹר וְהֱיֶה שָׂמֵחַ עַד כְּדֵי
יְשִׁיבָה בַּסֻּכָּה שִׁבְעַת יָמִים