דו-שיח
- פרטים
- קטגוריה: הרהורים עם עלות השחר
- פורסם בשני, 18 אוקטובר 2021 09:13
- כניסות: 371
משסיים בנימין להשקות את הוורדים בגינת הבית המשותף, קפל את צינור הגומי הישן,הניחו במקומו, שטף את ידיו וצעד לאטו במעלה מדרגות הבית אל דירתו.
משסיים בנימין להשקות את הוורדים בגינת הבית המשותף, קפל את צינור הגומי הישן,הניחו במקומו, שטף את ידיו וצעד לאטו במעלה מדרגות הבית אל דירתו.
ביום קיץ שרבי אחד, חלף החבר יוקלזון כשהוא ישוב על גבי עגלת החציר העמוסה שלו, בדרך הכורכר המובילה אל הרפתות.
הימים היו ימי ליקוי-מאורות מנהיגותי.
"אוויר זה שאנו נושמים, מזוהם במילים צהובות" – קָבַל הנער.
ציון ומחמט היו חברים עד גבול ידוע. הייתה זו בפירוש חברות שלא מן המניין. היה בה ריחוק וקרבה בעת ובעונה אחת.
ברנע היה נער בן שבע עשרה, יפה עיניים, דק גזרה אך מסורבל במקצת שהתגורר עם הוריו, אחיו ואחותו במושבה בצפון הארץ.