מיכאל רייך - שירי חג ומועד

מיכאל רייך - שירי חג ומועד

צְלָלִיּוֹת כֵּהוֹת הִצְעִיפוּ פָּנָיו חֲרוּשֵׁי הַקְּמָטִים / שֶׁל הַכֹּהֵן מַתִּתְיָהוּ בֵּן יוֹחָנָן הַחַשְׁמוֹנָאִי,

מַתִּתְיָהוּ

צְלָלִיּוֹת כֵּהוֹת הִצְעִיפוּ פָּנָיו חֲרוּשֵׁי הַקְּמָטִים
שֶׁל הַכֹּהֵן מַתִּתְיָהוּ בֵּן יוֹחָנָן הַחַשְׁמוֹנָאִי,
רוּחוֹ הָיְתָה נְחוּשָׁה, אַךְ דְּאָגָה גְּדוֹלָה מִלְּאָה אֶת לִבּוֹ
עֵת סָבַב בַּחֲצַר בֵּיתוֹ וְהָיָה מְבַקֵּשׁ עֲצַת קוֹנוֹ,
נָכוֹן לְקָרְבָּן הַגָּדוֹל פִּי חֲמִישָׁה
מִקָּרְבָּנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ בִּשְׁעָתוֹ
וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יִפָּגַע הָעַם, הֲלִיכוֹת חַיָּיו וְאֱמוּנָתוֹ
וְלֹא יִטָּמֵא דְּבִיר קָדְשׁוֹ,
וְאֵין מוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל כְּגִדְעוֹן

מִבַּעַד לַחַלּוֹן בֵּיתוֹ עָלוּ זֶה מִכְּבָר קוֹלוֹת הַפּוֹלְשִׁים צִיּוֹנָה
וּלְשׁוֹנָם אֵינָה לְשׁוֹנוֹ,
הֶאֱזִין הַכֹּהֵן בִּכְאֵב, הֶחֱלִיק בְּכַף יָדוֹ עַל זְקָנוֹ הַצַּח
וְעָלוּ בּוֹ מַחֲשָׁבוֹתָיו וּמִמִּצְחוֹ - הָאוֹר
הִנֵּה הַקְּרָב הַגָּדוֹל הוֹלֵךְ וְקָרֵב אֵלָיו, הַכֹּהֵן וְאֶל חֲמֵשֶׁת בָּנָיו
כְּדֵי מְטַחֲוֵי קֶשֶׁת; נַעֲשָה בְּשָרוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין
וְגָמַר אֹמֶר בְּלִבּוֹ:
יֵשׁ לְהִכּוֹן לִקְרָאת אוֹיֵב בְּאֱמוּנָה, בִּתְפִלָּה וּבְמַעֲשֶׂה;
לְאוֹר הַשְּׁקִיעָה הַמִּתְעַמְעֵם עַל בֵּית צוּר
אָחַז בַּלַּפִּיד הַכָּבוּי וְהִתְפַּלֵּל חֶרֶשׁ - - -
מִשֶּׁפָּקַח אֶת עֵינָיו וּנְשָׂאָם בּוֹעֲרוֹת כַּלֶּהָבָה,
קָרָא אֵלָיו אֶת בְּנוֹ יְהוּדָה
וְהַשְּׁנַיִם הֶחֱלִיפוּ בֵּינֵיהֶם דְּבָרִים בִּלְחִישָׁה,
עָלְתָה אֵשׁ וַתֹּאחַז בַּלַּפִּיד
וִיהוּדָה הָרוֹאֶה
הִתְחַזֵּק מְאֹד בְּאֱמוּנָתוֹ וַיִּקְרָא בְּקוֹל לְאֶחָיו
וַיֹּאמֶר לָהֶם כִּי חָזָה בְּהִנָּתֵן הָאוֹת;
נִצְתָה אֵשׁ הַמֶּרֶד, גְּחָלֶיהָ, רְשָׁפֶיהָ
חֵרוּת-עַם לְדוֹרוֹת

 

 

 

חֲנֻכָּה שֶׁכָּזֹאת

         לזכרו של אורי בינמו שנפל בעת מילוי תפקידו

אֲפִילוּ שְׁמוֹנָה יָמִים לא שָׂרַד אוּרִיאֵל - - -
חֲגוֹרַת הַנֶּפֶץ סִיְּמָה חַיָּיו בְּאַחַת,
מָה גַּלְמוּד הָיָה הַיּוֹם וְקוֹדֵר, כַּאֲשֶׁר
בִּבְלִי דַּעַת נִלְחַם הַנַּעַר קְרָב מַכָּבִּים אַחֲרוֹן
טֶרֶם דָּם, עַד שֶׁנָּפַח נִשְׁמָתוֹ בְּנֵר רִאשׁוֹן,
הֲיֵשׁ טַעַם לְסוֹבֵב סְבִיבוֹן, יֶלֶד
כְּשֶׁרוּחַ הַחַיִיּם אֵינָהּ סוֹבֶבֶת וְאֵין שֶׁמֶן בַּכַּד
תִּשְׁעָה קָנִים לַחֲנֻכִּיָה, יֶלֶד
נַעַר מְרֻטָּשׁ זָקוּק לִקְנֶה נְשִׁימָה אֶחָד...

נֵס גָּדוֹל לֹא הָיָה שָׁם
הַשַׁמָּש וְהַנֵּר הַרִאשׁוֹן
דָּלְקוּ בַּחֲנֻכִּיָּה שֶׁעַל גַּג בֵּית הַכְּנֶסֶת,
עַל הַסַּפְסָלִים הַיְּשָׁנִים
שָׁתְקוּ הַגְּבָרִים, חִוְרִים וְאִלְּמִים
וְשַׁמָּש בֵּית הַכְּנֶסֶת אָמַר בְּלַחַשׁ:
זִכְרוֹ לִבְרָכָה גִּבּוֹר יִשְׂרָאֵל וַאֲבוּקָתוֹ,
אִמָּא לִבְּבָה לְבִיבוֹת, סִינָרָהּ עַל גּוּפָהּ כְּאֵפוֹד
וְלִבָּהּ זָלַג וְהִתְקַשָּׁה כַּדּוֹנַג.

 

 

 

רַב שִׂיחַ הַפְּרָחִים

בְּעֵמֶק פּוֹרֶה, רְחַב מִדּוֹת
בֵּין אֲפָרִים לָרוּחַ
נָשְׂאוּ פִּרְחֵי הָעוֹנָה קוֹלָם
בְּפֶרֶץ שֶׂל וִכּוּחַ.

שָׁאֲלָה הַכַּלָּנִית בְּקוֹל,
עֵינָהּ צוֹפָה סָבִיב :
"גּוּפִי קָפָא כִּמְעַט מִקּוֹר
מָתַי יָבוֹא אָבִיב ?"

"כְּבָר קֵץ לַחֹֹרֶף"- שַׂח נַרְקִיס
בַּכָּלָנִית הִבִּיט
"שִׂמְלָה לוֹהֶטֶת לָךְ, יָפָה
וּבְכֹל זֹאת בַּכְיָנִית? ..."

שָׁמַע כָּל זֹאת חַרְדָּל צָהֹב
וְאֶת גֵּווֹ הִקְשִׁית
אַךְ אֶת סוֹדוֹ גִּלָּה בִּלְבָד
לִגְבֶרֶת חִפּוּשִׁית

וּמִן הַסֶּלַע, רֹאשׁ הֵרִימָה
רָקֶפֶת מְנֻמְנֶמֶת :
"עַד שֶׁפְּעָמֵי אָבִיב נִשְׁמַע
בְּפָנַי יָצוּץ עוֹד קֶמֶט "

הִקְשִׁיבָה לַשִּׂיחָה נּוּרִית
הֶאֱזִינָה בִּשְׁתִיקָה
כִּי עַל גְבִיעָהּ יָרְדָה פִּתְאֹם
דְּבוֹרָה בִּמְלוֹא תְּשׁוּקָה

כַּרְכּוֹם זָהֹב מִבֵּין טְרָשִׁים
זָקַף רֹאשׁוֹ לָאוֹר
"רֵאשִׁית חָכְמָה" – לָחַש בַּלָּאט
"נִשְׁאַל אֶת הַצִפּוֹר"

וְהַצִּפּוֹר גְּבוֹהָה עַל עֵץ
צִיְּצָה מִתּוֹךְ הַלֵּב :
"אָבִיב קַיָּם כָּל הַשָׁנָה
כְּשֶׁאַתָּה אוֹהֵב..."

 

 

 

תַּעֲנִית אֶסְתֵּר (הַסּוֹד)

כָּל הַלַּיְלָה לֹא עָצְמָה אֶסְתֵּר עֵינֶיהָ
עֵדַת שְׁמִיעָה הָיְתָה לִנְחִירוֹת הַמֶּלֶךְ הַכַּרְסְתָּן, הַנֶּהֶנְתָן;
בְּאַשְׁמֹרֶת שְׁנִיָּה שֶׁל הַלַּיְלָה
קָמָה הַנַּעֲרָה מִיצוּעָהּ, פָּנֶיהָ שְׁטוּפוֹת זֵעָה
רֹאשָׁהּ שָׁחוֹחַ
מֵעֹמֶס הַמַּטָּלָה הַכְּבֵדָה שֶׁעַל כְּתֵפֶיהָ,
וּמִמִּטָּתָהּ תַּחַת הָאַפִּירְיוֹן צָעֲדָה הָלֹך וָשׁוּב
אֶל קְצֵה הַמִּסְדְּרוֹן הַמְּשֻׁיָּשׁ וּבַחֲזָרָה -
הִיא לֹא תֵּדָע אֵיךְ מִבֵּין קִפְלֵי מִצְחָהּ הֶחָרוּשׁ קִמְטֵי יָמִים אֲחָדִים
בּוֹקְעוֹת נְגוֹהוֹת וְנוֹגְעוֹת-מְרַפְרְפוֹת,
בְּמִצְחוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַיָּשֵׁן, לְמַעַן תוֹחֶלֶת הָעֲתִידָה לְהִתְגַּלּוֹת;
בִּינַת הַלֵּב הֵאִירָה בָּהּ נָתִיב וּמָרְדְכַי הִגְדִּיל
וְיָעַץ לָהּ בַּנִּסְתָּר וּבִשְׂפַת הַמַּעֲשֶׂה;
מָחָר, בְּתֹם הַתַּעֲנִית, תָּאִיר פָּנִים מְאֹד אֶל בַּעֲלָהּ
תִּתְרַצֶּה לוֹ עִם שַׁחַר וּתְבַקְּשֶׁנּוּ בִּתְחִנָּה אוֹ בְּמֶתֶק שְׂפָתַיִם
כָּל שֶׁעַל לִבָּהּ,
אוֹ אָז יִפָּתַח הַשַּׁעַר לַמֶּרְחָקִים -
מָקוֹם וּזְמָן יִוָּעֵדוּ
לִכְדֵי גְּאוּלָה

 

 

 

לִשְׂמֹחַ וְלַחֲשֹׁב

כְּשֶׁחַג פּוּרִים נִצָּב בְּשַׁעֲרֵינוּ
וְשָׂשוֹנוֹ מֵאִיר כְּתָלֵינוּ, אֵינֶנִּי מִסְתַּנְוֵר...
אַדְרַבָּא, מַרְבֶּה אֲנִי לַחֲשֹׁב, לִתְהוֹת וּלְהַרְהֵר
כֵּיצָד בְּכָל דּוֹר וְדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ,
וּמַדּוּעַ הִנְנוּ תְּלוּיִים תָּמִיד בְּחַסְדֵי נֵס, בְּגַחֲמַת מֶלֶךְ נָכְרִי
וּבְתַחֲנוּנֵי 'אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ'; עַל כֵּן שָׁב אֲנִי אֶל מְגִלַּת אֶסְתֵר, מְדַמְיֵן
אֵיךְ הָרֶשַׁע מְבַעְבֵּע בֵּין שְׁתֵי אָזְנֵי הָמָן וְצוֹבֵר עָצְמָה בַּל תֵּאָמֵן,
שׁוֹמֵעַ בְּאָזְנֵי רוּחִי אֶת שַׁוְעַת הַיְּהוּדִים הַשְּׁרוּיִים בְּפַחַד וָחִיל,
בְּעוֹד הֶהָמוֹן הַשָּׂמֵחַ לְאֵידֵנוּ צוֹבֵא בְּכִכְּרוֹתָיו כָּרָגִיל;
מֵעַרְפִילֵי הַבֹּקֶר הַדַּקִּים שֶׁל שׁוּשָׁן הַבִּירָה וּמִנִּבְכֵי מַחֲשַׁבְתִי
עוֹלָה הַמַּסְקָנָה הַמִּתְבַּקֶּשֶׁת:
לְהִתְלַכֵּד, לְהִתְחַזֵּק וּלְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת.