מאמרים מאת מיכאל רייך

מיכאל רייך על הספר "כלבי רפאים"

מאת קובי וקנין 
הוצאת בת אור, 2013, עורכת: יהודית מליק שירן

כלבים בלתי נראים בחצרנו

בדרך כלל אינני נמשך לז'אנר הזה של ספרי מתח וריגול ובכל זאת... שמו של הספר "כלבי רפאים" או בשמו באנגלית : INVISIBLE DOGS  גרם לי מרגע ששמעתיו לראשונה, לסקרנות לגבי טיבו ומה שמסופר בו. בקשתי לדעת מה משמעות השם? מי הם אותם "כלבי רפאים" שהעניקו לספר את כותרתו המסקרנת? האם זו מטאפורה, כינוי סתמי כדי לעורר בקורא פוטנציאלי סקרנות לגבי מה שיש בו ? רק לקראת סיומו של הספר המותח הזה, מסתבר לקורא כי הייתה גם הייתה בספר, משמעות מעשית מאד לשם שבחר מחברו. "כלבי רפאים", כך על פי הספר, הוא  כינויה של יחידת עלית מצומצמת שמתפקידה לשמור על העולם מפני שואה גרעינית מקומית ועולמית כאחד.

בסרטי אלפרד היצ'קוק, ההתחלה בדרך כלל רגועה, לעיתים אפילו פסטוראלית ורק אחר כך, בהדרגה, מכניס האומן את הצופים לאווירת המתח הרצויה לו. אצל וקנין, כבר למן ההתחלה נוצר מתח עלילתי חריף כשהמחבר משחק בדמויות שלו כבמריונטות: טלי, הגבורה, תרתי משמע, רוני, חברהּ הקרוב של טלי שתפקידיו, כמסתבר, חובקי עולם, גדי – שלמרות היותו דמות משנֶה בסיפור, במידה מסוימת מעין "אנטי-גיבור" הוא האיש המחלץ במפתיע את חבריו מן המֵצר אליו הם נקלעו, דנה ושאר הדמויות הגלויות והעלומות. וקנין מטיב לתאר את הדמויות שהוא יצר, את יחסיהן בינן לבין עצמן, ובינן לבין המעסיק – משטרת ישראל על יחידותיה החשאיות.

כבר למן ההתחלה, ניצב הקורא בפני תעלומת רצח. מכאן ואילך, העניינים מתגלגלים במהירות.
המחבר אינו מניח לקורא להשתעמם ולו לרגע אחד. הוא מכניס אותו במיומנות ראויה לציון, לעולם אָפֵל של תככים, מזימות מקומיות ובינלאומיות, ואפילו בין אישיות עד כאב. לעיתים, בשל שלל הדמויות ורצף האירועים אינך בטוח מיהו הצדיק ומי הנבל. אבל וקנין דואג להתיר לאט לאט את התסבוכת עד שהשמים מתבהרים מענני האופל והתמונה הנגלית לעיניו ומוחו של הקורא די ברורה ומדאיגה. מדאיגה, על שום מה?

פתאום אתה חש שהמציאות אינה רחוקה כל כך מדמיונו של מחבר הספר. כידוע, מדינת ישראל ניצבת בפני דילמת גרעין איראנית במלוא חומרתה. אני מניח שספר זה נכתב בעקבות ובהשראת המצב האמיתי בו מצויה מדינת ישראל כיום: איום איראני מתמשך רציני מאין כמותו על עצם קיומה של מדינת היהודים. מבחינה זו, דומני, הספר הוא מעין אות אזהרה לגבי מה שעלול לקרות עם תגיע אירן לכלל מימוש שאיפותיה הגרעיניות.
הדבר בא לידי ביטוי בספר כאשר להק של מטוסים אירניים, מונחה בידי סוכן המוסד לשעבר שבגד במולדתו בשל בעיה פסיכולוגית הקשורה בעברו. הלהק הזה חג מעל ובקרבת אזור המצדה הסמוך לים המלח.  מדוע דווקא שם בחר המחבר להתמקד? זאת לא אגלה כדי שלא להפחית מהנאתם של קוראים פוטנציאלים. איך זה מסתיים? גם את זאת לא אגלה, כמובן.

העלילה סוחפת מתחילתו של הספר ועד סופו, מלאת אירועים ואינה נותנת לקורא אף רגע דל. אם נשפוט על פי אופן הגשתו של הטקסט לקורא, ניכרת מאד העובדה שמחברו של הספר הוא קולנוען או חובב קולנוע המנסה לעשות צעדים בתחום אמנות זה, וכמדומה לי איש ספרות בראשית דרכו. יש דגש חזק על דיאלוגים משפת היום יום, לעיתים אפילו ברמה של שפת רחוב. לגבי התיאורים המופיעים בספר, למשל חילוץ בני הערובה הלכודים בבית ברח' אבן גבירול אשר בתל אביב. התיאור שם הוא מעניין וחי, ומדויק כמעט עד כדי מתן הוראות לבמאי הסרט המושתת על יסוד הספר. אשר למשלב השפה בספר: כפי שכבר ציינתי, הוא אינו גבוה כמקובל בספרות יפה אך עונה על צרכי אוהבי הז'אנר הזה של ספרי ריגול ומתח. למרות המתח והמצוקות הרבות בהן נתונים גיבוריו המגוונים, יש בספר לא מעט הומור. וכדוגמא אביא קטע קצר בו מגלה רוני, אחד מגיבורי הספר, את רגשותיו כלפי אהובתו טלי שפרלינג, גיבורה חשובה אחרת בספר, לוחמת העשויה ללא חַת. הנה:

"אני אוהב אותך! את שומעת מה שאני אומר לך בכלל, שפרלינג? אם לא היתי אוהב אותך כל כך, הייתי ממש לא סובל אותך. אני סולח לך רק כי את האישה הכי מדליקה, שהיה לי חוסר המזל לפגוש."

בהחלט אהבתי את ההברקות הלשוניות הללו. אני ממליץ על הספר לאוהבי הז'אנר של ספרי מתח וריגול. לפנינו ספר מקורי, מעניין וסוחף  שאינו מותיר את קוראו ברגע אחד של שעמום, ומובטחת לו הנאה רבה.